אחד הפעמים נדרשתי לטפל וללוות אזרח עובד צהל בעל משרה גבוהה בתעשיה האוירית שעבר אירוע מוחי
בכל הצד השמאלי מראש ועד רגל. לפי הדוח הרפואי נקבע שעליו לעבור שיקום של חצי שנה בתור התחלה בבהח' הרצפלד בגדרה.השיקום היה אמור לכלול פיזוטורפיה תקשורת ובעיקר תמיכה ועידוד נפשיים שעליו בעיקר הייתי אחראי.
שיפור המוטיבציה והעמדתה על בסיס איתן וחזק להמשך חיים נורמליים עם המוגבלויות ותוך כדי הסרתן אט אט.

הוא הבין את אשר עבר כי רק צידו השמאלי נפגע וממעמד גבוה של שררה והתנהלות עם גורמים בחירים עד לעזרה וסיוע סיעודי בדברים הפשוטים ביותר בלא לפרט היה לו מאוד קשה. קשה עד כדי שהדכאון היה חלק בלתי נפרד ממנו.
ביום הראשון היכרות ואבחון שלי אישית איך אני מרים אחד כזה וזרמתי איך שהוא עם "הדכאון" שלו.

"הבעיה" שלו היתה שהוא פגש מטפל ששונא שמשהו עצוב מדוכא או מיואש לידו.
אני לא ליצן ולא בדרן אני רציני מפוקס שמח תמיד בעל בטחון ואמונה אמיתיים.
עם חוש ההומור הטבעי וההתנסות הפסיכיאטרית תוך כדי הליווי בהנהלות היום יומית
בשיקום וצ'פחות שהיה חוטף ממני על ענין השמחה.

לאחר חודש וחצי כבר יכל לחזור הביתה ולהגיע להרצפלד כל יום למשך שעתיים בלבד
רק בשביל הפיזוטרפיה 5 ימים בשבוע כל שאר הימים בבית ולא חצי שנה לפי אבחון ראשוני.
פרטים אצל אלי מילר