מיקרה טיפול בחולה אונקולוגי – אלי מילר
באחת הפעמים הגעתי לטפל בחולה אונקולוגי שסופר לי עליו בטלפון שהתהליך אתו יארך בסביבות 2-3 חודשים.
הגעתי אליהם הביתה ואני בחור דתי מחפש מזוזה לנשק. "אין מזוזה, אל תחפש" אומרת אשת המטופל.
לחצתי ידיו של המטופל שקיבל אותי יפה יש לציין ונכנסתי לחדר שיעדו לי המשפחה עד שיהיו עניינים סיעודיים לטפל בהם. 
תוך כדי מציעים לי שתיה ואוכל חופשי "אבל מה תאכל פה הכל לא כשר מאיפה ידעתי שאתה דתי לא אמרת בטל' כלום על נושא הדת"

הכל בסדר, הרגעתי אותה. "רוב המוצרים בארץ הם כשרים ואם הסתדרתי עד עכשיו
עם 500 משפחות בערך אסתדר גם אתך." (תקראו איזה קטע). בפלאפון היא דברה איתי על 2-3 חודשים.
היא נכנסת לחדר שהייתי בו ואומרת לי בינתיים נבדוק עד יום ראשון ואח"כ' אם נצטרך נראה
(לא מצא חן בעיניה הדתי הזה). אחרי הכל מגיע זמן האמת הטיפול הסיעודי שבשבילו הזמינו אותי.

המטופל מיילל בקול מודאג "אויש מה נעשה עכשיו צריך להחליף לי"
(באותו רגע הוא היה בכורסא חשמלית שפחות אידיאלית להחלפה של הצרכים).
עניתי לו "למה אתה מודאג? .אחליף לך כאן בכורסא בשביל זה הזמנתם אותי."
"כאן בכורסא?" הוא שאל. עניתי לו שכן. הבאתי מים חמים פושרים,
שמתי כפפות והתחלתי לנקות מקדימה מעט, לאט לאט עוד מגבון ועוד קיפול של הטיטול,
מכניס ידיי מתחת לגבו בלא כאב כלל, שולף עוד מעט מהטיטול כדי לא ללכלך את הכורסא.
שולף ומקפל שולף ומקפל. הופך קלות אותו על צד ימין ומנקה כל הגב והישבן וכן צד שני.


חלק ב.

"אוייש איך אני עובר למיטה?"
בוא אעזור לך, עניתי לו. אני מכניס ידיי תחת כתפיו מקימו שכל משקלו עליי
טכניקת סיבוב ומושיבו קלות ובעדינות על כיסא הגלגלים.
אותה פרוצדורה מהכיסא למטה.

חלק ג.

3 בלילה שוב פעם החלפה הפעם במיטה ("יותר קל").
הרגשתי טוב עם זה שצלחתי להחליף לו בלא כאב כמעט.
תוך כדי הוא גם התפעל איזה עדינות ובאיזה רגש.
לאחר שסיימתי, בקשתי לנשק אותו בראש, הוא הסכים וגם הוא חיבק ונישק אותי עם מלא רגש ודמעות קלות בעיניים.
"אין כמוך בעולם" הוא אמר לי. מאותו רגע הוא הבין שמה שיש פה לא מובן מאליו כלל.

מכאן החלה אהבה של חברות ביננו שנסקה מרגע לרגע לגבהים מטורפים לא מובנים כלל.
שתי אידאולוגיות חלוקות, חצויות ומנוגדות, אפילו שונאות אחת לשנייה ופתאום נולד כאן משהו חדש.

נכנסתי לחדר ואני שומע אותו אומר לאשתו והם בחדר סמוך אליי
"נראה לך שאנחנו מביאים חברה אחרת או משהו אחר? נראה לך שיש לו תחליף?
הוא נשאר איתי עד הסוף הוא לא הולך לשום מקום חד משמעית." (טוב רגע חכה עוד לא עשיתי לך מקלחת).

מגיע הבוקר והוא צריך מקלחת אני אומר, והם אומרים איך? הוא לא עומד על הרגליים,
הוא לא יכול הוא גם כבד נורא לא? אני מפחדת, נרחץ אותו במיטה אומרת אשתו.
אל תדאגי זה בסדר זה העבודה שלי.
(חולים אונקולוגיים "מפתחים" התכווצויות מפחד לעשות תנועות לא במקום שמלווה בכאבים עזים מטורפים
בפרט בחולה זה שהחולי היה באזור האגן ועמוד שדרה).

היה לוקח לי 50 דקות לפתוח לשחרר ולרכך את ההתכווצויות האלה כדי להביאו למצב ישיבה על כיסא רחצה ומשם מקלחת וחזרה למטה.
המקלחת לקחה פחות זמן. אחרי המקלחת הוא היה פשוט "משוגע עליי"
הוא התחיל לספר לכל החברים שלו על המטפל הדתי שנחת עליו וכו"'

עברנו לבית החולים לטיפולים וכו' הצוות שם (הכח עזר) 3 נשים ותיקות בסיעוד לא מסוגלות
לרחוץ אחד כזה בלי לקרוע לו את הצורה בכאבים, כשאני הייתי אומר להם שהוא נקי ואחרי מקלחת
הן לא היו מאמינות. פעם אחת אשתו של המטפל ואחת הוותיקות התווכחו בטון גבוה על הנושא הזה

"אני לא מאמינה שהוא הצליח לקלח אותו" היא אמרה.
"תאמיני ותאמיני תבואי מוקדם ב6 בבוקר ותראי בעיניים שלך איך הוא מקלח אותו.

"הוא המטפל היה אמתי והיה מבזה ולועג על כל מה שקשור לדת,
התפילין, הציצית, הרבנים, בית המקדש מה שלא תעלו על הדעת.
"לא מאמין בכל השטויות האלה" היה אומר.
(אידאולוג שמלאני. יותר טוב מכל הקולגה של השמאל הדוגמנים שנמצאים שם איש אמת כדבעי).
היה מתקיף אותי ודתי על ימין ועל שמאל בלי לראות בעיניים.

מדי פעם עוצר ואומר סליחה שאני אתך ככה בלי גבול אבל אני אומר מה שאני מרגיש.
אני משיב ואומר "אני לא מסכים עם מה שאתה אומר ואתה טועה בכל מה שאתה אומר,
אבל תקשיב אני שומע. אני גם לא מנסה להתווכח אתך כי כל מה שאתה אומר על הדת שלי זה קשקוש. בקיצור קטן עליי רק מהנימוס אני מקשיב לך. וזה היה קורע אותו ומאתגר אותו.

הייתי מטפל בו 15 שעות מערב עד בוקר והיה מחכה ומתאווה לשיחות האידאולוגיות ביננו
(עמוד השדרה שלו היה אכול מהמחלה והיה כאוב במשך זמן ולקח משככי כאבים)
ולשיחות ביננו שלרוב היו בשעות הקטנות של הלילה או לפנות בוקר.
הוא היה קורא את "הגן עדן שבתוך הגיהינום (של כאב המחלה).

'ליוויתי אותו במשך חודשיים. הבן אדם הזה היה אמיד מאוד מבחינה כלכלית ובעל חברה מאוד מתקדמת
עם סניפים ועובדים בכל העולם. לא היה אדם פשוט בכלל תרתי משמע, ולהמחיש הוא כאילו היה מקבל אותי
עם מכנסי וכפפות אגרופן "אל תשכח אתה מעיר אותי בלילה יש לי נושאים חשובים להמשיך אתך
ולמרות כל זה אהבתי אותו נורא, חיבקתי ונשקתי אותו אין סוף ואף בכיתי אתו.

ביחד שהיה כאוב הייתה ביננו אהבה שאין לתאר במילים. כשהבת שלו הגיעה מחו"ל הוא אמר לה:
את יודעת שאני לא מאמין בכל הקשקוש בלבוש הזה של מלאכים וכו' אבל לאלה שמאמינים שכן
יש אלי הוא המלאך שלי. לאלה שאומרים שכן יש בית מקדש אלי הוא הבית מקדש שלי.
הבת שלו אמרה לו "אבא התגעגעתי אליך, הלילה אני אשאר אתך כאן ואלי ינוח ויבוא בבוקר לקלח אותך."

אין סיכוי שאת נשארת כאן הלילה, כאן בית החולים שייך רק לשניים לי ולאלי ואני הולך להחזיר 
אותו בשאלה. הבת שלו אמרה לי את זה ואני אמרתי למטופל
"נראה לי שלא הבנת אותי אתה בא במכנסי בוקסמן וכפפות אגרוף,
אני בא לטפל בך בחליפת טוקסידו, אתה בא להילחם בי, אני בא ליהנות אתך, לבלות אתך,
לעשות אתך כיף. אני בצד החלטורות שלך כבר הייתי.
אתה בצד הכיף שלי עוד לא חווית מה גם אתה בקטע של הפרסומות, הרי אתה איש אמת."

להחזיר בשאלה זה פרסומת של הלא דתיים הנה החזרנו את הדוס הזה בשאלה.
להחזיר בתשובה זה פרסומת של "הדתיים" ראית החזרנו את הטייס בתשובה,
החזרנו את המחלל שבת ,נו הכדורגלן ההוא בתשובה. פרסומות.

אמרתי לו תשמע טוב זה שאני לידך ומדבר אתך, זו החזרה בשאלה הכי גדולה שיכולת לקבל ממני.
זה שאתה לידי ואוהב אותי ומחבק ומנשק אותי, למרות שאני דתי
זו החזרה בתשובה הכי גדולה שיכולתי לקבל ממך. הכל חרטה העיקר שאנו אוהבים אחד את השני,
מפרגנים אחד לשני ושמחים אחד בשני או אחד עם השני.
זה מה שה' יתברך רוצה מאתנו. שלום, אהבה, אחווה ורעות.
לחיות בעולם שכיף לחיות בו. דת ואמונה לאט לאט.

אני קבלתי ממנו אהבה בכמויות שלא ניתן לתאר וזה בגלל שבמהלך חודשיים אלה אני פרסתי
את הנשמה שלי תחתיו לטפל בו מלב ונפש. כשהייתי מגיע בערב הייתי קורא לו מלך והוא היה
קורא לי מלך. אני המלכתי אותו עליי והוא המליך אותי עליו.

בבית החולים היה לידנו מטופל שהבת שלו הייתה משגיחה על אבא שלה בלילה,
באחד הלילות הראשונים שעדיין לא הכירה אותנו,
המטופל שלי היה כאוב והרכנתי ראשי על חזהו כמו תינוק ומחבק אותו ומנשק אותו ומרגיע אותו
והבת של המטופל ההוא סיפרה למחרת לבן של המטופל שלי שאבא שלך היה כאוב בלילה ואחיך ליטף אותו והרגיע אותו ונישק אותו.
הוא אמר לה שזה לא אח שלי הביולוגי הוא אח שנולד לי עכשיו במהלך החודשיים האלה
אבל הוא המטפל של אבא. היה קשה לה להאמין.